לצפיה בשיעור במקביל ובחלון חדש - לחצו כאן
בני יששכר כסלו מאמר ג אות ט - טו
איפסק גם כן להלכה פתילות ושמנים שאמרו
חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכ"ה וטעמא בעי למה לא תיקנו בנר
מצוה הלזה לתקן דייקא פתילות ושמנים טובים ויפים מאירים היטב למצוה ונ"ל דהנה
פתילה ושמ"ן רומזים לגו"ף ולשכ"ל דהנה הפתיל"ה הוא דבר ממשיי
דבר עב רמז לגו"ף (ויציבא מילתא ע"פ דברי חכמי האמת פתיל"ה נק'
המלכו"ת כמ"ש בס' מאורי אור כי נעשית פתילה לאחוז בה אור הדכורא
עכ"ל וכבר ידעת כי המלכו"ת נק' גופ"א קדיש"א מזה תתבונן אשר
יכונה לגו"ף פתיל"ה) ושמ"ן רמז לחכמ"ה דבר שבחשאי (כ"ה
בס' הנ"ל) כמד"א וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה כי תקועה אלפא לשמן
ע"כ שם החכמ"ה מצוי' וע"י השמ"ן מאירה הפתיל' (ויציבא מלתא
בסוד אבא יסד ברתא) כמו השכל המאיר לגו"ף ושלמה הזהיר בכל עת יהיו בגדיך
לבנים (רמז לאיברי הגוף שהם מלבושי השכל של הנשמה) ושמן על ראשך אל יחסר (התבוננת
בשכל בתורה ועבודה) והנה כבר אמרתי לך כ"פ שהנ"ר מצו"ה הלזה ניתקן
למעלת התורה שרצו היוני' לבטל והאיר להם הש"י אור ניסיי מן אור הגנו"ז
שבתור"ה והנה כל ההלכות שאמרו בנר מצוה הלזה הכל רמז למעלת חכמת התור"ה
והנה בכל החכמות שבעולם אם אין בכלי הגוף הכנה לזה בכח א"א לו לעסוק בהם
ומכש"כ אם אין לו הכנה בשכ"ל כגון הכפריי שיש לו שכל עב א"א לו
לעסוק בעסק החכמו' משא"כ חכמת התור' הנה התור' בראש הומיו' תקרא מי פתי יסור
הנה חסר לב ואמרה לו כי סגולת התורה בעסוק האדם בה היא מחכימת הפת"י אשר לא
הי' גופו ושכלו לזה ואין לאדם תירוץ בהתבטלו מחכמת התור"ה באמור חכמ"ה
ודעת לא נתנו לו מן השמי' כאשר אמר אחד מן ההמוניים לאליהו (עיין בתד"א)
ע"כ תיקנו בנר מצוה הלזה (הרומז לאור תור') להכשיר בה אפ' פתילו"ת שאינ'
דולקים יפה רמז לגו"ף שאין לו הכנ' לזה האור וגם כשר שמ"ן שאינו נמשך
אחר הפתיל' רמז לשכל ע"ב שאינו מאיר כ"כ לאיברי הגוף אעפ"כ הכל
יוכשר לאור תורה הבן:
כסלו-טבת, ג׳:י׳
עוד ירמוז לדרך הנ"ל אפי' לא טיהר
עדיין גופו ונפשו מחלאתם אשר קיבלו ע"י חטאתם אל ימנע א"ע מעסק התור'
הגם שמבואר בדברי רבותינו המקובלים הנאמנים שכל התור' שהאדם עוסק בעודו רשע הוא
חלילה מוסיף כח לסט"א ואסמכוה אקרא נירו לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים
אעפ"כ אל יפול לב האדם עליו למנוע עסק התור' כי כוונת רבותינו הוא דוקא בעוסק
בתור' שלא בחרטה מהעונות שקדמו והוא קורא ושונה ובועט וכו' אבל אם הוא מודה ועוזב
ומתקרב אל התורה אדרבא היא תלמדהו דעת איך לשוב ולטהר נגעו נפשו וגופו רטפש בשרו
מנוע' וישוב למי עלומיו וכבר הארכנו בזה במ"א וזהו רמז פתילו"ת ושמנים
וכו' הבן:
כסלו-טבת, ג׳:י״א
איפסקא הלכתא כבתה אין זקוק לה וע"ז גם
כן יפלא האדם למה הקילו כ"כ בנר מצוה הלזה ולפרסומ"י ניס"א יותר
הי' מהראוי לתקן שיהיה זקוק לחזור ולהדליק' וי"ל דגם בזה רמזו מעלת חכמות
התור'ה (הרמיז' בנ"ר מצוה הלזה) על כל חכמות שבעולם דהנה כל החכמו"ת
שבעולם כשאדם עוסק בהן ולא יכוין הענין האמיתי בעיונו יתקלקל הענין הנרצ' ויגיעת
עיונו לריק ואדרבא קלקל הענין והזמן משא"כ חכמת התורה באהבת' תשגה תמיד בעסקו
בתור' לשמה אפי' לא כיון את ההלכ' קוב"ה חדי בפלפולא. אמרו רז"ל שנים
שעסקו בתורה זה אומר בית אב של הלכ' וזה אינו אומר בית אב של הלכ' וכו' ואפי'
פטטייא דאוריי' טבין (וידוע היא למשכילים אשר אפי' רק העסק בלבד שהאדם עוסק
באותיות התור"ה גורם יחודין עילאין בגבהי מרומים אפי' לא כיון את ההלכ' ואפי'
טעה כבר אמרו חז"ל אין אדם עומד ע"ד ההלכ' אא"כ נכשל בה) ולרמז זה
תקנו נר מצוה הלזה (הרמוז לתור') כבתה אין זקוק לה לרמז שכן הוא מעלת עס"ק
התור' אפי' לא כיון את ההלכ"ה להאיר שילכ"ו רבים לאורו אין זקוק לה ויש
לו שכר כמו המאיר לארץ ולדרים בדת וכהלכ' ויישלם ע"י עסקו בחכמת התור' אור
נפשו והש"י ישמור רגליו מלכד. ואפי' בחכמת הקבל"ה אשר ח"ו האדם לא
יכוין אל האמת הנה תסמר שערות ראשו פן וכו' אעפ"כ כיון שכוונת האדם בעוסקו
בתור' לש"ש לא יחוש אפי' יטעה לשעה קלה הש"י ינחהו במעגלי צדק. פיק חזי
בפסק הגאון מהר"י דלטאש בעסק הדפוס של ספרי הזהר ותתבונן היטב:
כסלו-טבת, ג׳:י״ב
ונ"ל דלבעבור זה אחר שליטת מלכות יו"ן
נתרבו המחלוקת ופלוגתות בהלכות עד שנתחברו סדרי המשניות בפלוגתות וכן התלמוד
בפלוגתות ומו"מ. ומאת י"י היתה זאת להורות מה בין חכמת התור' לחכמת
החיצוני' ופלסיפיא היוני"ת שהתור"ה כל ההוגה בה ועוסק בה אפי' לא כיון
את ההלכ' ירצה לפני י"י משא"כ בשארי החכמות וכנ"ל:
...
כסלו-טבת, ג׳:ט״ו
ועוד אסור להשתמש לאורה להבין הדבר בשכל
למה תיקנו חומרא זאת בנ"ר חנוכ"ה חומרא יתירה מן נ"ר שב"ת
ויו"ט והנה מובן הדבר עפ"י אשר ביארנו כ"פ בארוכה דמלכות יו"ן
נקרא חש"ך כמו שאמרז"ל כסיל בחשך הולך כי רצה להגביר חכמות החיצוניו'
חכמת יו"ן (אשר הם כסילות נגד חכמת התור"ה) ורצו לבטל חכמ"ת
התור"ה ע"כ בשעת הנס ויאמר אלקים יהי אור נעשה הנס במנורה המאירה
בדרו"ם צד שכול' אור כל ימות השנה (וגם מזמן ההוא עד חורבן הבית עמד הבית
או"ר שנה) רמיזה לחכמת התורה ע"כ המנור"ה בדרו"ם הרוצה להחכים
ידרי"ם ונתקן הנר מצוה זה לדורי דורות להגביר או"ר התור"ה
וחכמת"ה ולבטל חכמות החיצוניות חכמת יו"ן כאשר יתבאר ע"כ הרגיל
בנ"ח (הרי"ף ובה"ג אסברו' על נ"ר חנוכ"ה דייקא) הוויין
לי' בנים ת"ח וכיון שהנר מצוה הלזה רמז לתורה זהו שרמז' בהלכה הזאת אסור
להשתמש לאור"ה להורות הרמז שאסור להשתמש וליהנות מכבוד התור"ה אל תעשם
עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחתוך בהם הא למדת כל הנהנה מכבוד התורה וכו':
והוא הנרמז בפסוק כי נר מצוה ותורה אור
ודרך חיים תוכחת מוסר רצ"ל הנ"ר מצו"ה הנה הוא רמוז לאו"ר
תו"רה והדרך שישיג חיים ע"י התורה הוא ע"י התוכח' מוסר שנלמוד ממנה
היינו מה שאסרו להשתמש לאור' נלמוד מזה תוכחת מוסר שלא ירצה האדם ליהנות מן
כבו"ד התורה והנה ישיג ע"י התורה דרך חיים אבל כל הנהגה וכו' נוטל וכו'
משא"כ אותן שאינ' נהנים ישיגו אורחות חיים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.