יהודי אמריקאי אחד, מתאגרף במקצועו, פעם ראה באחד
העלונים שה'חפץ חיים' זצ"ל היה אומר: "איני יכול להבין, איך יהודי יצא
מהעולם הזה, בלי ללמוד דף אחד גמרא". הדבר נגע אל לבו והוא אמר לעצמו:
"אני יהודי. ואף פעם לא ידעתי מה זה גמרא ולא ראיתי דף גמרא, אבל אם כתוב פה
שזה דבר שאי אפשר לחיות בלעדיו, אני מוכן לנסות ללמוד".
מה עשה? הלך לתלמוד תורה שבו למד בנו. נכנס לחדרו
של המנהל ברכו לשלום ושאל: "אתה זוכר אותי? אני אבא של פלוני אלמוני". "כן,
בודאי", השיב לו המנהל "ובמה אוכל לעזור"? "תראה", אמר
לו האיש, "אני רוצה ללמוד דף אחד גמרא". המנהל תמה לרגע ומיד השיב:
"תראה פה זה תלמוד תורה, פה לא מלמדים גמרא למבוגרים". אבל האב מתעקש
ומסביר: "תראה אין פה בסביבה שום מקום שבו אני יכול ללמוד ואני קראתי, שה'חפץ
חיים' כתב שלא יכול להיות שיהודי יצא מהעולם בלא ללמוד דף גמרא ואני רוצה ללמוד דף
אחד". ראה המנהל שהוא רציני ואמר לו: "טוב תשמע, אני אעשה איתך משהו,
אני אכניס אותך לאחת הכיתות שמתחילים בה ללמוד גמרא ואתה תשב שם ותלמד כאחד
הילדים. אבל אם ישאלו אותך התלמידים מה עושה אדם בגילך פה? נגיד להם שאתה ממשרד
החנוך ובאת לבדוק את רמת הלמודים". הסכים האיש לתנאי והוזמן להצטרף לכיתה.
התחיל המתאגרף ללמוד ולאט לאט לטפס כלפי מעלה.
שלש שנים לקח לו ללמוד דף אחד גמרא, כמו שצריך. שלש שנים! וכשגמר את דף הגמרא,
צלצל לגר"מ פינשטיין זצ"ל, "שלום כבוד הרב, מדבר פלוני אלמוני, אני
רוצה להזמין את כבודו לסיום הדף". הגאון התפלא - "סיום הדף? על מה אתה
מדבר"? סיפר הלה את ספורו : "ראיתי שכתוב בשם ה'חפץ חיים' 'איני יכול
להבין, איך יהודי יצא מהעולם הזה, בלי ללמוד דף אחד גמרא' אז אני למדתי דף אחד
גמרא, עכשיו סיימתי אותו אחרי שלש שנים ואני רוצה לעשות סיום". הרב שמע,
כנראה מהקול הנרגש והכנה ניכר שהענין רציני, הסכים ואמר: "אני בא".
שש שעות נסע הגר"מ פינשטיין זצ"ל עד
למקום הסיום ושש שעות חזור. האבא 'הבוקסר' חגג את 'סיום הדף'. בארוע נכחו רבנים
ותלמידי חכמים רבים ועד לשעות הקטנות של הלילה דברו במעלת התורה ובשבח לומדיה. בשתים
לפנות בקר, האבא הלך לישון מאושר, על שזכה לעשות את שכתב ה'חפץ חיים' וסיים את
הדף.
בבקר יום הבא, הוא כבר לא קם. הוא נפטר. ברוך
דיין אמת.
כל גדולי ישראל ובהם הגר"מ פיינשטיין
זצ"ל, שהשתתפו כמה שעות לפני ההסתלקות, ב'סיום הדף' של הנפטר עשו שוב את הדרך,
הפעם להלויה. בדברי ההספד, אמרו עליו על אותו יהודי: "יש קונה עולמו בשעה אחת
ויש קונה עולמו ב'דף אחד', כי .. ירבו ימיך ויוסיפו .. שנות חיים" מי יודע
אולי כל ימיו לא בא לזה העולם אלא להשלים דף אחד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.