Photo by Leo Roomets on Unsplash
לג בעומר הוא יום שמלמד אותנו איך לחיות
אל מול גלי החיים.
כולנו יודעים שבלג בעומר אנו מפסיקים את מנהגי האבלות משום שביום זה פסקו תלמידי
רבי עקיבא מלמות (שו"ע תצג ב). רבי חזקיה דה סילוא בעל הפרי חדש הקשה על
ההבנה היסודית הזאת קושיה פשוטה וחזקה מאוד. לרבי עקיבא היו עשרים וארבע אלף
תלמידים, המגפה הרגה את כולם, אם כן מה בדיוק חוגגים כאן? המגפה לא פסקה, התלמידים
הפסיקו למות פשוט כי לא נשאר מהם אף אחד. חמשת התלמידים של רבי עקיבא שאנו מכירים
לא היו ניצולים מאותם עשרים וארבע אלף. הגמרא מתארת שלאחר המגפה הלך רבי עקיבא
ולימד בדרום חמישה תלמידים חדשים שמהם יצאה תורה לכל ישראל – רבי יהודה, רבי יוסי,
רבי מאיר, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי אלעזר בן שמוע (ע"פ יבמות סב). ואם כן
השאלה מפליאה בפשיטותה – מה לנו לציין את הפסקת מותם אם לא נשאר אף ניצול, אין זו
הפסקת מות התלמידים כי רחמו משמיים וכדומה אלא פשוט כי כבר לא נשאר מי שצריך למות.
לכן מחדש הפרי חדש דבר מדהים, איננו מציינים את
מה שפסקו מלמות בלבד אלא את העובדה שרבי עקיבא קם, לא התייאש והתחיל ללמד תורה
מחדש את חמשת רבותינו שבדרום. גם כאשר כל תלמידיו נהרגים על שלא נהגו כבוד זה בזה
בעוד הכלל הגדול בתורה שניסה ללמד הוא ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא לא רואה את
הכישלון בעצמו, מתייאש ועושה הסבה מקצועית. רבי עקיבא מנסה שוב לזרוע את זרעי
האהבה והכבוד בתלמידים חדשים והפעם הצלחתו לא תשוער. ישנו סיפור נוסף על רבי עקיבא
שממחיש את דוקטורינת החיים העמוקה שלו.
תניא אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה
וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומי הוא? רבי עקיבא,
וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה! אמרתי לו: בני מי העלך? אמר לי: 'דף של
ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי'.
רבי עקיבא לא נלחם בגלים הוא מוריד בפניהם את
הראש ולאחר מכן מייד מרים אותו. הגל לא בא כדי להטביע אותי, הוא פשוט 'בא עלי' ואם כן יש בו גם הזדמנות להתקרב אל
המטרה, אל החוף. לכן גם לאחר טרגדיה גדולה יכול רבי עקיבא להרים את הראש, לא להתייאש, להחזיק
ב'גלשן' המאולתר שלו שהפך למחזיק בו לעץ חיים ולנסות לתפוס את העוצמה שבגל הבא כדי להנצל.
לקריאה באורך ועם מקורות - מומלץ ללחוץ כאן
אשריך רבינו , זכיתי לראות דברים אלו ולבבי שש כעל כל הון על הדברים אלו שמתוקים מצפיחית דבש ויקרים ומפז ופנינים.
השבמחק