מה נראה לך?

 

Photo by Thomas Griesbeck on Unsplash

'נאמנים פצעי אוהב'

הכהן ניגש אל קיר ביתו של היהודי. הכל תלוי עכשיו במוצא פיו – האם הבית יהיה טהור או טמא. האם ייאלץ בעל הבית לנתוץ את אבניו ולשרוף אותם מחוץ למחנה או שמא תינתן לו הזדמנות שניה. אך אם נקטע רגע את הדרמה באיבה ונעיין בכתוב נגלה שהתורה לא נותנת מקום עיקרי לפסיקתו של הכהן אלא דווקא למראה עיניו. 'וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן' על כל הטיותיו הוא מוטיב חוזר בפרשה כמו למשל 'לְכָל - מַרְאֵ֖ה עֵינֵ֥י הַכֹּהֵֽן', 'וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן' וכדומה. גם בהלכה פוסק הרמב"ם כך:

...בעלי מומין כשירים לראיית נגעים ובלבד שלא יהיה סומא ואפילו באחת מעיניו ואפילו כהן שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר: לכל מראה עיני הכהן. (הל' טומאת צרעת ט, ה)

הראיה של הכהן מזכירה את הראיה של הקב"ה לאחר מעשה בראשית, ראייה של טובה וברכה. וירא אלוקים כי טוב,  וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.

בנגעי הבית התורה מזכירה ראיה גם בדברי בעל הבית "וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃". הקורא הרגיש חש בניסוח המיוחד בפסוק שמעלה שאלות. האלשייך הקדוש אומר שהסיבה שבעל הבית אומר 'נראה לי' ולא 'ראיתי' היא כדי להבליט את העובדה שהנגע לא בא סתם אלא הכל מכוון בהשגחה פרטית. הנגע בא עבורי, בשל מעשיי, הוא מדוייק לי. רש"י בוחר להתייחס לאות 'כ' במילה 'כנגע' ואומר שהתורה מלמדת אותנו שלא 'יפסוק' בעל הבית את דינו של הנגע אלא יגיש אותו לפתחו של הכהן ויאמר את השערתו, והכהן יהיה זה שיפסוק.

לרבי יעקב בן הרא"ש המכונה בעל הטורים, יש מתודה מרתקת ללימוד. הוא משתמש בבקיאותו הגדולה בפסוקי התנ"ך ודורש אותה לרוחבה. הדרך בה הוא עושה זאת היא איתור מילה שנמצאת בתנ"ך במופעים לא רבים מאוד ומשווה בין כל המופעים שלה מתוך הנחה שיש קשר רעיוני ביניהם. פעמים רבות שיש לדרך הזו ממצאים מפתיעים נוספים. הצמד 'נראה לי' מופיע על פי בעל הטורים רק עוד פעם אחת בתנ"ך: "מרחוק ה' נראה לי" אומר הנביא ירמיהו (לא, ב). כך מחזק בעל הטורים את דברי רש"י, האדם לומד לומר שיש לך נגע בבית רק כהשערה 'מרחוק' ולא בתורת וודאי.

אך אולי ניתן לקשר את כל מה שלמדנו בשורות האחרונות. הפסוק המלא בירמיהו הוא:

מֵרָחֹ֕וק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עֹולָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃

ההבדל בין הפסוקים ברור, נגע או אהבה. אך ההבדל האמיתי מצוי בפרספקטיבה. רע או טוב הוא פונקצייה של נקודת מבט. לכן 'בבית' 'נראה לי' הדבר 'כנגע', אך 'מרחוק' – 'ה' נראה לי'. כשמביטים על תהליכים בנקודת מבט הסטורית מגלים כיצד הקב"ה מנהיג את עולמו לטובה ולברכה. לכן החכם מביט על הדברים בפרספקטיבה הנכונה ומבין שכל מה שעושה ה' הכל לטובה, בהשגחה פרטית כדי שאהיה טוב יותר ובסופו של דבר כדי שגם לי יהיה יותר טוב. ראיה של טוב חסד ואהבה, ממש כמו הקב"ה.