מתוך שבעים וארבע המצוות שמופיעות בפרשת כי תצא,
אחת מעוררת תמיהה במיוחד. חייל יהודי שרואה במלחמה אשה יפת תואר וחושק בה יכול היה
לבוא עליה (מסתמא באונס) ולקחת אותה אל ביתו. לכאורה, אונס באישור החוק. החוש
המוסרי הבריא מתקומם נגד הבהמיות והאכזריות שבמעשה. כיצד יכול להיות שהתורה מאפשרת
דבר שכזה?!
ראשית, נחלצת התורה שבעל פה לעזרתנו – אל תנסה
להצדיק את המעשה 'לא דברה תורה אלא נגד יצר הרע' (קידושין כב). אל תחפש היגיון מוסרי
נורמלי, התורה רק מנסה להציל את החיילים מרשעות גדולה יותר ואולי גם את השבויות מגורל
אכזרי יותר. כלשון הגמ' בהמשך: מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות
ואל יאכלו בשר תמותות נבילות. תמותה - בהמה שמתה מעצמה
אסורה באיסור תורה בין שחוטה ובין נבילה, אלא שהכיעור באכילת נבילה גדול יותר.
שנית, אם נתבונן בפרטי הדין נגלה כי ההיתר
הבדיעבדי עצמו מנסה להעלות את החייל מהתבוננות על האשה כאובייקט חסר זהות
להתבוננות אנושית יותר. היתר זה הוא רק בתנאי שהחייל יתחייב לשאתה אח”כ לאשה, לאחר
שיבוא אליה פעם אחת, אסור לו לבוא אליה שוב עד אשר יוסדר עניין נישואיהם. כלומר,
אם השבויה תסכים להיכנס תחת כנפי השכינה ולהתגייר ולהינשא לו. עליו להבין את כאבה
ולהתייחס אליה כאל בן אדם, עליו להניח לה שלושים יום לבכות ולהתאבל בביתו על אביה
ועל אימה ועל דתה שהיא צריכה לעזוב, ובאותו זמן תגלח את ראשה ותגדל את ציפורניה.
והוסיף הרמב”ם (מו”נ ג, מא) שאף מניח לה לעבוד בפרהסיה את העבודה הזרה שהייתה רגילה
לעבוד בלא לדבר איתה בענייני אמונה בכל אותו חודש.
לאחר אותו חודש, אם האיש כבר לא ירצה לשאתה לאשה, ידרוש ממנה לקבל
שבע מצוות בני נח וישחרר אותה לנפשה, ואסור לו לשעבדה לו לשפחה או למוכרה לאחרים.
ורק אם לאחר החודש רצה בה ואף היא הסכימה להתגייר
ולהינשא לו, מגיירה ונושאה לאשה. ואם לא רצתה להתגייר ולהינשא לו, מניח אותה אצלו
עד שנים עשר חודש (שאין לו רשות לגעת בה בהם), שאולי בכל זאת תתרצה לו. ואם גם
לאחר שנים עשר חודש לא התרצתה, ידרוש ממנה שתקבל על עצמה שבע מצוות בני נח וישחרר
אותה לנפשה. והיא תקבל מעמד של ‘גר תושב’ שמותר לה לגור בארץ ומצווה לגמול עמה
חסד, אבל אסור לאיש מישראל לשאת אותה ללא גיור גמור וללא רצונה.
אך מדוע שתורתנו תורת אמת לא תחנך את הלוחמים
להתנהגות מוסרית לכתחילאית, מדוע להתגמש עם יצריהם הרעים?
כאן אנו מגיעים לנקודה חשובה. שלא כמוסר המערבי התורה לא מתעלמת ממצבה המוסרי האמיתי של האנושות בדור מסוים. אין זה מקרי שבדתות ואידאולוגיות שמנסות לספר לעצמן בדיות מוסריות על האדם רווח האונס בזמן מלחמה עד מאוד. כל מי שילמד על חייליה הנאורים של גרמניה או רוסיה במלחה"ע השנייה, חיילי ארה"ב במלחמת וייטנאם או בעצם כל מדינה שניהלה קרבות וערכה כיבושים עד ימינו, יגלה שתמיד היו אנוסים והתנהגויות אכזריות. למעשה היו מלחמות רבות שבהן תועדו הנשים מתלבשות היטב לקראת החיל הכובש מתוך הבנה שכך יצילו את עצמן. דווקא לאחרונה התבצע מחקר אקדמי מדהים שגילה כי צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שלא אונס כלל את האוכלוסייה הכבושה תחתיו. טל ניצן החוקרת שניהלה את המחקר, לקויה במוסר מערבי מעוות ולכן מסקנתה הייתה שכנראה חיילי צה"ל גזעניים כ"כ עד שהנשים הפלסטינאיות לא נראות בעיניהם כבני אדם (שימו לב - אפילו הנאצים אנסו נשים מ'גזעים נחותים יותר'...). אך לאור האמור ניתן להבין מסקנה ישרה יותר. עם ישראל מחונך על ידי בורא עולם שמכיר את יצר האדם ונתן לו תורה שמראה לו את הדרך לנצח את היצר הרע ולהתעלות באמת.
ב"ה שאנו כיום במצב שנראית לנו מצווה זו כלא רלוונטית ומעוררת תמיהה, זה אומר שהמצווה פעלה את פעולתה.
קישור למחקר - https://yodaat.org/item/publications/6292.0
יפה מאד. אכן,הקישור לממצאי המחקר מראה יפה את רמתו המוסרית העליונה של החייל הישראלי.מסקנות המחקר מעוותות לחלוטין.
השבמחקמרתק. תודה
השבמחק