יום שני, 6 ביולי 2020

איך מתקנים את פגם הברית?


שלום רב לכבוד הרב.
רציתי לדעת מה הכפרה על שז"ל, הבנתי שיש אומרים להשקיע בתורה בחינת "אדם כי ימות באוהל". הבעיה בגישה זאת שאני בעל בית ואין לי את המשאבים לשבת כמו אברך בכולל. זמני ללימוד תורה ביום בערך שעה - שעתיים. שמעתי עוד גישה שיש לתת המון המון צדקה לישיבות. מה אתם אומרים? ואיך אדם יודע שהתכפר לו וה' סלח ואין כבר מסכים מקטרגים ביני לבינו?
תודה רבה

שלום עליכם, השב בכל ליבו אל ה' אלוקיו.
מחילה מראש על אורך התשובה אך להבנתי, אם נסביר היטב את העקרונות הבסיסיים של הכפרה והתיקון, יוכל כל אחד למצוא את דרכו האינדיבידואלית בתוך סבך המקורות המבלבל.

והנגלות לנו ולבנינו
בגמרא[1] מצאנו ארבעה חילוקי כפרה. על איסורי לאו רגילים מופיע כי התשובה תולה (מגנה מן הייסורים) ויום הכיפורים מכפר. בפשטות איסור הוצאת זרע לבטלה שייך לתחום זה ועל פי החלק הנגלה שבתורה התשובה ויום הכיפורים מספיקים[2].
הרמב"ם שפוסק גמרא זו להלכה[3] כותב גם את ההלכה החשובה הבאה[4]:
וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם:
ועוד כתב[5]:
..."אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב" - כְּלוֹמַר אִם תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בִּי תִּדְבַּק. הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים. אֶמֶשׁ הָיָה זֶה שָׂנאוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם מְשֻׁקָּץ וּמְרֻחָק וְתוֹעֵבָה. וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד קָרוֹב וְיָדִיד.
ואם כן, מיד לאחר התשובה על תנאיה – עזיבת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד, האדם מקובל לפני בורא עולם. יש לציין כי ע"פ ספר חרדים בשם אחד מגדולי הראשונים[6] כל חילוקי הכפרה נאמרו בתשובה מיראה אך בתשובה מאהבה הזדון הופך לזכות ולכן הכל מתכפר לו מייד.
ואמנם גם ע"פ נגלה יש ללימוד התורה קשר הדוק עם התשובה. הבחינה הראשונה[7] היא זו הנוגעת לתשובה עצמה. התורה מלמדת את חומרת החטא ואת גודל התשובה והתקוה אלו ידיעות שמביאות לשיברון הלב ולחרטה מעומק הלב. כמו כן התורה מלמדת כיצד לא להיכשל שוב בחטא ע"י שמירת הסייגים שבה. בחינה אחרת בלימוד התורה היא הבחינה שמגנה מן הייסורים ומן המיתה גם במקום של עבירות חמורות מאוד (שיש בהן כריתות ומיתות ב"ד או חילול השם) שנאמר 'בחסד ואמת יכופר עוון'[8].

הנסתרות לה' אלוקינו
ע"פ נסתר, ישנו מימד כפרה וטהרה גבוה יותר. תשובת המשקל נוסחה ע"י ספר חסידים וגדולי המקובלים הראשונים באשכנז שסברו שיש לכפר על החטא בסיגופים באותה העוצמה שהייתה ההנאה מהחטא[9]. אך עם העידון והדיוק של תורת הקבלה הן במזרח והן במערב נלקח רעיון זה למקום של תיקון. לכל מעשה שעשינו ישנן השפעות רוחניות רחבות ולכן יש ערך גבוה לתיקון המעשה. הוצאת זרע לבטלה הוא פגם יסודי מאוד, בחטא זה האדם מוריד כוחות חיים ו'הורג אותם', הפגיעה היא רב מערכתית ולכן מעשי התיקון יהיו כרוכים בהוספת חיים בכמה מישורים (שפעמים רבות משתלבים זה בזה). במישור המעשי ביותר – הקמת משפחה בריאה ושמחה והבאת ילדים לעולם[10]. גם הצדקה והחסד מרבים חיים ועל פי עקרון זה יש ערך מיוחד לצדקה שמכוונת להוספת חיים של ממש בעולם (ועיין הערה 9). במישור רוחני יותר, לימוד התורה. על התורה נאמר 'מרבה תורה מרבה חיים', התורה מוסיפה אורך ימים ושנים לאדם, ומיטיבה ומשפיעה חיים לעולם כולו. ללימוד התורה ערך מוסף בהקשר שכן ברית הלשון וברית המעור (איבר הברית) מכוונים זה כנגד זה[11] ובשניהם ניתן להוסיף חיים או ח"ו מוות שהרי מוות וחיים ביד לשון. פגם הברית מבודד את האדם ומרחיק אותו מזוגיות, מחברת אנשים ומהקב"ה, לכן עיסוק בהבאת שלום בין אדם לחברו ובעיקר בשלום בית וכן עיסוק בתפילה[12] מהווים תיקון אליו. פגם הברית כרוך בעצבות ובייאוש ולכן לימוד תורה וקיום מצוות בשמחה מהווה תיקון נפלא ואף שמירה מנפילה לחטא[13].
חשוב להבין, כאשר אנו מדברים על הוספה בלימוד התורה אין הכוונה שזהו תיקון 'לאברכים בלבד'. מדובר על תוספת כלשהיא לקביעות העיתים שכבר נהגת בה ורק מי שלא יודע כלל ללמוד או לשנות נייעץ לו שיעסוק בעיקר בנושא אחר. בלשון המדרש[14] זה נאמר כך:  
רַב הוּנָא אָמַר אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד קוֹרֵא שְׁנֵי דַפִּים, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד יִשְׁנֶה שְׁנַיִם, וְאִם אֵינוֹ לָמוּד לִקְרוֹת וְלִשְׁנוֹת, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה, יֵלֵךְ וְיֵעָשֶׂה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר וְגַבַּאי שֶׁל צְדָקָה וְהוּא חַי.

תיקון חשוב מאוד ואחרון לעת עתה הוא מה שאמר במפורש מלכנו דוד במזמור התשובה[15]: "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו". להזהיר חברים מליפול בחטאים אלו וללמד את אלה שכבר נפלו כיצד לשוב בתשובה (לצרף אותם לקבוצות חזקים ברשת זה רעיון נהדר...).

תשובתי למעשה - על האדם להבין מה עיקר הקושי בחטא שלו בעצמו ולתקן על פי זה, ותמיד כדאי להתחזק בתורה ובחסד בשמחה גדולה[16].

עלה והצלח אהוב ה'!


----- חזקים ברשת -----
המקום למי שבוחר להתמודד ברשת ולנצח!

בקבוצה תוכל לשאול באופן אנונימי על ההתמודדות שלך באינטרנט, ולקבל תשובות ממיטב הרבנים והעוסקים בתחום.

👈להצטרפות לקבוצה ולשליחת שאלה אנונימית :
https://mmb.org.il/chazakim/

*הקבוצות לבנים בלבד




[1] יומא פה ע"ב – פו ע"א.
[2] ואמנם יש הסוברים שבגלל חומרתו נחשב עוון זה כחלק מחייבי מיתות בידי שמיים ולכן גם כחלק מחייבי כריתות עוונות חמורים שמחייבים גם יסורין לכפרה וכ"כ אגרת התשובה לגר"ז סוף פ"א. אך עיין בערוך לנר נידה יג ע"א, וכן שו"ת בניין ציון סי' קלז שסבר שהוא איסור לאו משום בל תשחית או הלמ"מ וכן משמע מסמ"ק רצב שהוא איסור תורה משום לא תנאף. ובספר תורת חסד על אה"ע כג כתב ע"פ תוס' סנהדרין נט ע"ב שהוא איסור משום פרו ורבו וממילא נחשב סוג של איסור עשה וכ"כ בהדיא הראי"ה קוק בספרו עזרת כהן סי' לב. ועוד עיין בשו"ת פני יהושע ב, מד ובתורות אמת ועזר מקודש על אה"ע כג שסברו שאיסור הוצאת שז"ל הוא מדרבנן.
[3] הל' תשובה א, ב.
[4] שם ז, ד.
[5] שם, ו.
[6] חרדים פס"ה בשם הרמ"ה, וכ"כ החיד"א במדבר קדמות מערכת ת אות חי.
[7] שו"ת נו"ב קמא או"ח לה.
[8] שערי תשובה ד, יא ועיין נפש החיים ד, לא.
[9] ועיין בספר הרוקח הל' תשובה כ שהביא מניין צומות וסיגופים לעניין. ובאגרת הקודש שבסוף התניא הביא דרך לצום בקלות ולפדות את שאר התעניות בצדקה. ניתן גם להתענות תענית דיבור או לעשות כסדר התיקון של קריאת נח"ת פרקי תהלים כמובא בקונטרס היחיאלי.
[10] חיד"א יוסף לחוק, צדקת הצדיק קכד.
[11] ספר יצירה א, מג.
[12] כדאי לקרוא את התיקון הכללי של רבי נחמן מברסלב.
[13] תיקונים נוספים מדברי האחרונים: אותיות השפ"ע (תחת פש"ע) – זהירות בשמירת ועונג השבת, פיזור צדקה, ענווה. וכן ריבוי טבילות במקווה טהרה וזהירות מיוחדת בטבילת עזרא. זיעה בעשיית המצוות בזריזות גם היא נזכרה לתיקון טיפות הזרע. והובא בספר צדקת הצדיק בסי' צט שסימן לתשובה גמורה שכבר לא זוכר כלל את החטא.
[14] ויקר"ר כה, א.
[15] תהלים נב. יש לציין כי ללמד תורה לתלמידים נזכר כתיקון חשוב שכן התלמידים נקראים בנים.
[16] מי שדיבורים על תיקון מייאשים אותו יותר יוכל בהחלט לסמוך על דברי התורה הנגלים שהובאו בתחילת המאמר. ויש שצריך לשכוח מעט מהתיקונים ואפילו מהעוונות כדי לאפשר את היציאה מן החטא ולאחר שמתמלאים בכוחות ניתן יהיה להתמסר לתיקון מחדש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.