בדין היוצא מא"י לחו"ל ולהיפך בפער שבין ז' חשוון ל5 בדצמבר לעניין בקשת גשמים

נשאלה שאלה בבית מדרשנו בקהילת מחזיקי תורה:
ידוע כי בחו"ל מתחילים לבקש על הגשמים בחמישי או בשישי בדצמבר (מכיוון שהדבר נקבע לשישים יום אחר תקופה זה תלוי בשנת החמה ולכן כתבנו על פי תאריך לועזי ולא עברי). בארץ ישראל לעומת זאת התחלנו לבקש על הגשמים כבר בז' מרחשוון. שאל השואל - מה יעשה תייר הבא מחו"ל לארץ הקודש בימים אלו, האם יתפלל כמנהג מקומו אשר יצא משם או שמא כמנהג ארץ קודשנו? וכן יש לשאול להיפך – אדם מארץ ישראל שנוסע בימים אלו לחו"ל מה דינו? האם יבקש ותן טל ומטר לברכה כמנהג ארץ הקודש או יתאים עצמו לקהילה שאליה מגיע?

ונענית התשובה: דבר זה היה שנוי במחלוקת בין גדולי ישראל לאחר גירוש ספרד. בשו"ת הרדב"ז (ח"ה תשובה ב' נה) כתב שמכיוון שהיוצא מהארץ לחו"ל השאיר בא"י אשה ובנים או שדות וכדומה ישאל גשמים כבארץ ישראל ולא יתחשב במנהג המקום של חו"ל. לעומתו כתב בשו"ת דבר שמואל אבוהב (סי' שכג) שאם יצא קודם ז' חשון ולא התחיל לבקש על הגשמים בארץ לא יתחיל לבקש בחו"ל כמנהג א"י אלא כמנהג המקום. נשים לב - אף לפי דעתו אם כבר החל לבקש על הגשמים בארץ יש להמשיך בחו"ל. להלכה הכריעו החיד"א ורוב האחרונים אחריו שיש לפסוק כרדב"ז ולכן היוצא מארץ ישראל לחו"ל ינהג בכל מקרה כמנהג ארץ הקודש. אמנם אם מעלים אותו לחזן בחו"ל – בתפילת הלחש יתפלל כמנהג א"י ויאמר ותן טל ומטר לברכה ואילו בתפילת החזרה שהציבור שומעים יאמר ברכנו כמנהג המקום.

ולגבי הבא מחו"ל לארץ ישראל הכרעת הגאון הרב עובדיה יוסף ביחוה דעת חלק א סי' עג שיתפלל בארץ כמנהג ארץ הקודש כמנהג המקום וכשיחזור למקומו ימשיך לבקש על הגשמים שמכיוון שהתחיל לא יפסיק וכן הכרעת החיד"א והאחרונים. אמנם בגלל שיש מחלוקת בדבר כדאי יותר שיאמר ברכנו וישלים ותן טל ומטר לברכה בברכת 'שומע תפילה' מאשר שיאמר את ברכת ברך עלינו. וכך יצא ידי חובת כל הדעות.

מעניין לציין כי בהלכות אלו אנו מוצאים הבדל בין יהודי הבא מחו"ל לארץ הקודש וחוזר לחו"ל לבין יהודי שעשה את המסלול ההפוך. נראה כי ישנה עדיפות פשוטה לקיום תקנות חז"ל כפי שנתקנו מראש למען ארץ ישראל אשר בה "למטר השמים תשתה מים".