ענית אמן על ברכה הנתונה במחלוקת

שאלה: ראובן נוהג כשיטת הפוסקים שתערובת יין עם מים צריך להיות מעל מחצית יין על מנת לברך בורא פרי הגפן. והוא שומע קידוש משמעון שסומך על השיטות שמספיק מעט^[1] יין בתערובת על מנת לברך בורא פרי הגפן. האם  לראובן מותר לענות 'אמן' על ברכתו של שמעון?

תשובה:

הקדמה: זוהי שאלה כללית, האם יש לענות אמן על ברכה הנתונה במחלוקת הפוסקים. לדוגמא: ברכות ההלל בראש חודש, ברכה על תפילין של ראש, ברכה על קריאת מגילות בשבתות חול המועד וכן ברכה על קריאת מגילת איכה ב-ט' באב, ברכות ההפטרה בתענית ציבור בתפילת מנחה, ברכה ראשונה על כוס שניה ורביעית בליל הסדר, מנהג התימנים לברך 'לישב בסוכה' על כל כניסה לסוכה אפי' בלי לאכול או לישון. וכן יש לדון על ענית אמן על ברכת מעין שבע בליל ט"ו בניסן שחל בשבת לנוהגים ע"פ השו"ע שלא לאומרו, אך מתפללים בבית כנסת שנוהגים ע"פ הרש"ש לאומרו. בנוסף יש לדון בענית אמן לאשכנזים על ברכת הגומל שנוהגים הספרדים לברכו באופנים שבהם אשכנזים לא מברכים.

נשתדל לברר את הנקודה הכללית והיסודית הנוגעת בכל הנקודות יחד, אך יש לדעת שכל דיון זוקק בירור לעצמו, אך לא כאן המקום^[2].

על ברכה לבטלה אסור לענות אמן, כמו שפסק השו"ע^[3]: "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן".

יש לעיין האם הלכה זו נאמרה גם בברכה מסופקת, או שמא עליה מותר לענות אמן?

הרמב"ם בתשובה כתב^[4] שאין לענות אמן על ברכות מסופקות. עפ"ז כתב הגר"ע יוסף בספריו^[5] שאין לאדם לענות אמן על ברכה שלפי רבותיו אסור לברך, למרות שהמברך אומר ברכה זו בהיתר ע"פ מנהג אבותיו ופסק רבותיו.

בנוסף לכך מביא הגר"ע יוסף  את דברי התשב"ץ^[6] שלא ענה אמן על ברכת הקידוש בליל שבת בבית הכנסת, משום שסבר שזו ברכה לבטלה, שלדעתו אין לקדש בליל שבת בבית הכנסת.

אמנם יש לדון בראיות אלו כדלקמן:

ראשית מה שהביא מתשובת הרמב"ם יש לדחות שהרי תשובה זו עוסקת בעניית אמן על ברכה שאין לברכה להלכה למעשה בגלל ספק. יתכן לומר שהמברך משום שכך הורו לו רבותיו, אפשר שיודה הרמב"ם שיש לענות על ברכתו.

וכן ראייתו מדברי התשב"ץ נראה לומר שאין זו ראייה, משום ששם התשב"ץ סבר שזו ברכה לבטלה וודאי, אך אפשר שבדבר שיהיה בו מחלוקת בין גדולי הפוסקים והתשב"ץ אין לו הכרעה ברורה שאין לברך, אפשר שיודה שיש לענות אמן.

דחיה זו קשה משום שהתשב"ץ עצמו^[7] מלמד זכות על המנהג לקדש בבית הכנסת.

אך שמא יש לומר שלמרות שהתשב"ץ לימד זכות על המנהג, הוא סבר שמעיקר הדין אין לברך ברכה זו, ולכן לא ענה עליה אמן. ודבר זה מצוי בפוסקים שמראים פנים למנהג מסוים, אך לא סבירא להו כן.

איברא דיותר מסתבר לומר דאין ברכה שהתשב"ץ יורה למישהו לברך, והוא עצמו לא יענה עליה אמן. כלומר לו היה מורה לאדם להקשיב לרבותיו ולברך ע"פ מנהג אבותיו, התשב"ץ היה עונה לברכתו של אותו אדם. אפשר שהתשב"ץ יורה לכולם לעשות כמו שיטתו שלו, אך לא מסתבר שתהיה מציאות שהוא יורה למישהו לנהוג לברך כמו שיטה מסוימת והוא עצמו לא יענה אמן.

ואחרי כל זאת יש לברר מה כותבים רבותינו בני דורנו בסוגיה זו:

הביאור הלכה^[8] כותב שאפשר לענות, ובפשטות כך נוהגים האשכנזים^[9].

וכן רבים מפוסקי הספרדים כותבים להלכה שמותר לענות 'אמן' על ברכה שעדה כלשהי נוהגת לברך:

הרב ציון אבא שאול זצ"ל^[10], הרב משה לוי זצ"ל^[11],הרב מרדכי אליהו זצ"ל^[12], הרב מאזוז שליט"א^[13].

שיטת מו"ר הרב דוד חי הכהן שליט"א^[14] שיש לענות אמן כאשר מדובר על ברכה שלאורך היסטוריית הפסיקה לא היתה שנויה במחלוקת בין פוסקי הספרדים לפוסקי האשכנזים האם לברך עליה או לא, וכן דווקא בברכה ציבורית כגון ברכות ההפטרה במנחה של תענית.

יש להעיר שמי שמתלבט כיצד יש להכריע בסוגיה זו עליו לענות אמן משום ספק ספיקא: ספק ראשון – שמא הלכה כאותם שיטות שיש לברך את אותה ברכה. ספק שני – גם אם אין לברך את אותה ברכה, שמא הלכה כדעת רוב רובם של הפוסקים שיש לענות אמן על ברכות שהם על פי שיטות אחרות^[15].

ואחרי כל זאת יש מקום להורות לכולם לענות אמן על כל ברכה של כל עדה – וזאת משום הדברים הבאים:

ישנו איסור להזכיר את שם ה' לבטלה, אך יש לדון האם מותר לומר 'אמן' סתם שלא על ברכה. הרב שלמה קלוגר^[16] סובר שיש בזה איסור.

 אך שאר האחרונים חולקים עליו ולדעתם אין איסור לומר 'אמן' כל היום כולו סתם כך. ממילא ניתן לעשות תנאי ולכוון – 'אם הברכה כדין – הרי זו ענית אמן על ברכה כהלכתה, אך אם אין לברך כלל – הרי זו סתם אמירת אמן'.

הצעה זו מצאנו במאמרו של הרב חגי קלעג'י^[17], ששלח את מאמרו לרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף שליט"א שיעיר את הערותיו למאמר זה. על נקודה זו העיר^[18] שאין הכי נמי אלא שאין חובה לעשות כך דלאו כ"ע דינא גמירי לכווין.

בעקבות זאת, עת עסקנו בסוגיה זו בחברותא שלחנו מכתב לרב יצחק יוסף שלמען הרבות שלום בעם ישראל כדאי לפרסם דבר זה. אך הוא ענה שפרסום של הצעה זו יכול לבלבל אנשים, משום שאין אנשים בקיאים בעשיית תנאים.

אלא שיש להעיר על דבריו שהרי מצינו הרבה תנאים שנוהגים לעשות ולא חוששים לבלבול, כגון דברי השו"ע בנוגע לנרות שבת שניתן להתנות שכאשר יכבו הנרות בשבת יהיה מותר לטלטלם בשבת, וזה לשונו^[19]: "אם התנה מערב שבת על נר זה שיטלטלנו משיכבה, מותר לטלטלו אחר שכבה^[20]". ובנידון דידן וודאי שכדאי ומומלץ לעשות זאת, גם בשביל לצאת ידי חובת רוב רובם של הפוסקים. ועוד והוא העיקר, מפני גודל מעלת השלום וחשיבותו בדורנו דור קיבוץ גלויות.

מסקנת הדברים:

כאשר מאן דהו שומע אדם מברך על יין 'בורא פרי הגפן', למרות שהשומע נוהג על פי רבותיו להקפיד על רוב יין, יש לו לענות 'אמן'. והרוצה להחמיר לעשות תנאי תבוא עליו ברכת טוב.

(התשובה נכתבה בשיתוף עם הרב אליעד שארף הי"ו)

---

^[1] י"א שביעית וי"א רבע.

^[2] דוגמות לדבר: א. ברכה על ההלל בר"ח - דעת השו"ע שניתן לברך עליו בחו"ל.

ב. קריאת ההפטרה בתפילת מנחה בתעניות – הרבה מהפוסקים הספרדים מסכימים שמעיקר הדין יש לומר הפטרה בזמן זה, אלא שהקילו משום טורח ציבור.

ג. המנהג לברך כל כל כניסה לסוכה- זו שיטת רוב רובם של הראשונים.

^[3] סי' רט"ו סע' ד'.

^[4] פאר הדור ק"ה, מקיצי נרדמים בלאו קכ"ד, ירושלים תרצ"ד סי' פ"ד.

^[5] שו"ת יביע אומר חלק א' או"ח סי' כ"ט אות י"ד, ח"ב או"ח סי' י"ג אות ח' ושו"ת יחוה דעת ח"ד סוף סי' ל"א.

^[6] שו"ת יכין ובועז קי"ח.

^[7] חלק ג' סימן רמ"ו.

^[8] סי' רט"ו סע' ד' ד"ה 'ואסור לענות אחריו אמן'.

^[9] כך לדוגמא כתב להלכה הגרשז"א בשו"ת מנחת שלמה תנינא סי' ז' אות א'.

^[10] שו"ת אור לציון חלק ג' עמ' נ"ז. לגבי תפילין של ראש כתב שיאמר "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" משום שהפמ"ג כתב להסתפק בענית אמן על ברכה זו שהרי הנוהגים לברך על תפילין של ראש אומרים לאחר הברכה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. אך יש להעיר שכבר כתב הדרכי משה בסי' כ"ה ס"ק ה' שאמירת בשכמל"ו הוא לרווחא דמילתא.

^[11] ברכת ה' חלק א' פרק ו' אות י"ב.

^[12] אתר ישיבה הלכות ר"ח גליון 413 תשס"ז, וכן מוסרים בשמו הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה זמנים הלכות ר"ח הערה 16 וכן הרב משה הררי בספר מקראי קודש על ראש השנה פ"ד הערה ד'.

^[13] שו"ת בית נאמן סי' א'.

^[14] כך שמענו בעל פה מספר פעמים.

^[15] למרות שעל פי חלק מהפוסקים אין אומרים ספק ספיקא בברכות, אך בענית אמן מודים שאומרים ס"ס וגם הגר"ע יוסף מסכים לזה.

^[16] שו"ת האלף לך שלמה סי' נ"ז. אך לשיטתו מותר לענות אמן על ברכה הנתונה במחלוקת הפוסקים.

^[17] הרב חגי הינו בוגר הישיבה ואברך במכון בני דוד. כתב מאמר נפלא בשם 'עניית אמן על ברכה השנויה במחלוקת הפוסקים' הנדפס בספר 'המאיר לארץ'. הנקודה הנוכחית מופיע מאמר באות א' מספר 11 ובסיכום.

^[18] הערה 43.

^[19] סימן רע"ט סע' ד'.

^[20] הרמ"א שם כותב לחלוק שלא מועיל תנאי, אך לשיטת האשכנזים בנידון דידן אין צורך בעשיית תנאי שהרי הביאור הלכה כתב שיש לענות אמן .