יום חמישי, 30 במאי 2024

בין הכותל להר הבית

 

ירושלים עיר קברות אבותיי או עיר העתיד של העולם?

אם תשאל ילד יהודי ברחוב מהו המקום הקדוש ביותר ביהדות הוא יענה בקלות – הכותל המערבי. ואכן הכותל היווה מקום תפילה עיקרי במשך מאות שנים ואבניו ספוגות בדמעות יהודים מכל התקופות והגלויות. למעשה הכותל הפלאי הוא קיר התמך המערבי של הר הבית שנבנה על ידי הורדוס לקראת סוף ימי בית שני כחלק מפרויקט הרחבת ההר ובניית קירות התמך האדירים. ככזה הכותל הקדוש מבטא גם את היותנו בני הארץ הזו ומשכלליה כבר אלפי שנים.

ובכל זאת הילד טועה.  על פי התורה מקום קדוש יותר לעם היהודי הוא הר הבית והמקום הקדוש ביותר נמצא בתוכו - מקום קודש הקדשים (כלים פרק א הל' ו ואילך). תוצאה ישירה לכך הוא הדין הבא - כשיהודי עומד בכותל המערבי לכתחילה עליו לכוון את כיוון תפילתו מעט שמאלה לכיוון מקום המקדש (שו"ע או"ח צד,א).

אך אני סבור שהשאלה והתשובה של הילד לעיל מבטאת דבר עמוק יותר. הכותל מבטא את הערגה והכיסופים לימים עברו בהם המקדש עמד בראש ההר. אך הנוסטלגיה עלולה להיות לעיתים מגבילה. אדם שאמונתו לא נטועה רק במסורת העבר כי אם בעתיד – בציפייה לבוא המשיח ולגאולה שלמה, מבין שיש צורך באיפוס מחודש.

בפרוספקט תיירותי שבעבר הופץ בחו"ל ראיתי דבר שעורר אותי לחשוב. כותב הפרוספקט ניסה לעניין אנשים מחו''ל לבוא לארץ והראה תמונות נבחרות. בעמוד אחד תחת הכותרת 'עבר' הוצגה ירושלים כעיר של עתיקות ציוריות. בצד השני תחת הכותרת 'עתיד' הוצג חוף הים של תל אביב. זה צרם לי מאוד – לפי האמונה היהודית ודברי הנביאים ירושלים היא העיר שעתיד העם והעולם קשור בו. כוחה איננה רק במה שהייתה אלא בעיקר במה שעתידה להיות.

אנו מצפים לירושלים שבטבורה לא חומה כי אם בניין שלם. בית המקדש יהיה גדול מכל בית מקדש שבנינו אי פעם ולכן נצטרך להוריד עתיקות ולבנות חדשות תחתן. הוא יהיה מקום מאחד אליו יתקבץ העם שלוש פעמים בשנה לכן ניצור דרכי גישה נוחות בדמות כבישים רחבים. הוא יהיה מקום שכל העולם יכיר כמרכז של תפילה גם לאומות העולם 'ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'. העיר כולה תהווה מטרופולין עולמי שישמש מרכז רוחני להבאת שלום לעולם.

כל זה יוכל לקרות רק אם נמקד את התקווה והאמונה בעשייה לעתיד ולא רק בהתרפקות על העבר. ביום ירושלים אני משתדל לזכור שלא את הכותל בלבד שחררנו כי אם את הנקודה המרכזית – את הר בית ה'.


(פורם בעלון העירוני מן הבאר בחוקותי התשפד)

יום חמישי, 23 במאי 2024

מכתב עידוד וחיזוק מגדולי ישראל לתלמיד ישיבה (מתאים לעוד הרבה סיטואציות)

 

איגרת חיזוק מהרב יצחק הוטנר (הפחד יצחק)

אהובי וחביבי, שלום וברכה!

מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי.

דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו.
והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה.

רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם.
הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב.

באנגלית אומרים - Lose a battle and win the war - דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך.

החכם מכל אדם אומר "שבע ייפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע ייפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו.

"וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד[1]" – "טוב" זה יצר טוב, "מאוד" זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.

אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל ה"שבע פעמים" הללו. בשבילי עובדת היסוד היא שבמשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המסכת שלמדת. לא תכחיש את זה, זו היא העובדה המכריעה. בעובדה זו גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים שלך.

הנך כותב: "לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל. אבל חבל, כבר אבדה תקוותי". אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית המדרש?! מכיר אני אותך שאינך בעל העזה כזה, שלא שהם הם הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ"ל הן אותיות של "סוף הכבוד לבוא". אין שביל הכבוד עובר דרך מישור: שביל הכבוד מתפתל, מסתובב כנחש עלי דרך וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? - הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש.

מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו במכתב. הכוונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא היתה לי הכוונה אלא לקו הכללי. בנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים.

אתה הוא השתול בבית השם !

בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך

יצחק הוטנר.

נ.ב. עכשיו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מנוגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו.



לעיון נוסף בנקודות מתוך המכתב - 

עיקר כוחך הוא במה שמנסים אותך משמיים - צדקת הצדיק  

לעשות חשבון נפש באמת ולא לחשוב רק על הדברים הרעים שבך - עין אי"ה על וידוי מעשרות (מופיע בסוף עין אי"ה ברכות)

היצר הרע בא על מנת להגביר את היצר הטוב - 




[1] הפסוק המקורי – "וירא אלוקים את כל אשר עשה וכו'".