יום שישי, 4 בינואר 2019

ירושלים ורומא



חז"ל מוסרים לנו כי כשעולה ירושלים נופלת רומא ובהיפך - להיפך חס וחלילה. ירושלים היא בירת הנצח של העם היהודי ובעז"ה עוד תהיה בירת העולם, בה לכל מתפלל באנושות יהיה מקום. ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים. 
רומא, גם היא טוענת לכתר דומה - רומא קראה לעצמה "Caput Mundi " שמשמעו בלטינית – "בירת העולם".

אז מהו ההבדל הכל כך מהותי ביניהן? 

הרשו לי להציג את שני הסיפורים שמבטאים הכי טוב את ההבדל המהותי בין יסוד ירושלים ליסוד רומא. 

סיפורה של רומא:

    העיר רומא נוסדה בשנת 753 לפנה"ס על ידי רומולוס. האגדה הרומאית המסורתית מספרת כי לרומלוס היה  אח תאום בשם רמוס ושניהם ננטשו כתינוקות פליטי חרב באזור אשר לימים הפך לרומא. הם נמצאו ע"י זאבה שהניקה וגידלה אותם[2].  אבל כשבגרו הילדים חלחלה אליהם ההכרה כי אין מקום לשניהם על שבעת הגבעות היפות ואז רומולוס נלחם ברמוס, הרג אותו והפך לשליט הראשון של רומא! עד היום סמלה של רומא הוא הזאבה אשר טיפלה באחים, רומולוס ורמוס, המייסדים האגדיים של העיר.

    סיפורה של ירושלים:

המקום אשר נבנה שם בית קדשנו ותפארתנו היה מאז שדה ירושה לשני אחים. ויהי לאחד מהם אשה ובנים ולאחיו אין לו אשה ובנים. וישבו יחדיו בבית אחד שלמים שקטים ושמחים בחלקתם אשר ירשו מאביהם ויעבדו את השדה בזעת אפיהם.

ויהי בימי קציר חטים ויאלמו אלומים בתוך השדה ויחבטו את השבלים. ויעשו שני עמרים שוים מן התבואה אשר לקטו, עומר אחד לכל אחד מהם ויניחום שם בשדה.

בלילה ההוא כששכב על מיטתו האח אשר אין לו אשה ובנים אמר בליבו: אני יושב לבדי ואין איש אתי להטריפו לחם חקו. לא כן אחי, כי יש לו אשה ובנים ולמה יהיה חלקי כחלקו. ויקם בעוד לילה וילך בסתר כגנב. ויקח אלומים מן העומר אשר לו ויתן אותם על עומר אחיו.

וגם אחיו אמר אל אשתו : לא טוב לחלק לשני חלקים שווים הדגן אשר בשדה, חציו לי וחציו לאחי, כי מנת חלקי טובה ממנו, אשר נתן לי יי אשה ובנים. והוא הולך ערירי ואין לו גילה ורנן כי אם התבואה אשר ילקוט בשדה. לכן בואי עמי אשתי ובסתר נוסיף מחלקנו על חלקו. ויעשו כן.

ויהי בבוקר ויתמהו האנשים בראות העמרים שוים כאשר בראשונה, ולא דיברו מאומה ביום ההוא. ויוסיפו לעשות כדבר הזה גם בלילה השני, גם בלילה השלישי והרביעי. ובבקר בבקר ימצאו העמרים שוים. ויחשב כל אחד בלבבו לחקור הדבר. וילך כל אחד בלילה לעשות מעשהו. ויקר איש אל אחיו ואלומותיו בידו. ויוודע הדבר, ויחבקו איש אל אחיו וישקו איש אל רעהו ויודו ליי אשר נתן לכל אחד מהם אח טוב מעללים הולך צדק ומישרים. והנה חפץ יי במקום ההוא אשר חשבו בו שני האחים המחשבה הטובה בו, עשו המעשה הטוב. לכן ברכו אנשי תבל ויבחרו בני ישראל לבנות בית ליי"[1].

שני סיפורים על אחים אבל איזו תהום ביניהם - 

רומא היא בירת התככים והאינטריגות. ברומא החזק שורד ועדיף לבד. סיסמתה - אדם לאדם זאב. 

ירושלים לעומתה מבטאת את אהבת האחים הגוברת על כל מכשול, את האכפתיות והאחריות ההדדית. בירושלים נעשים כל ישראל חברים.

ההבדל פשוט - שנאה או אהבה. אי אפשר יחד.









[1] הגירסה העברית הכתובה  הכי ותיקה  של האגדה היא זו שהופיעה בספר של הרב ישראל קושטא (1819-1897) , ספר מקראה לבני הנעורים- הראשון  מסוגו . הספר נדפס בדפוס בליבורנו  ב-1851 ונשא את השם " ספר מקוה ישראל". גם אם סיפור זה איננו אותנטי עצם העובדה שנכנס כל כך בקלות לנרטיב היהודי מעידה כאלף עדים על ההבדל המדובר. ועיין גם ילק"ש שמואל א רמז קכו.

[2] בהקשר זה ראוי לציין כי במציאות אולי הייתה זאת אישה ששמה היה לופה שפירושו זאבה בלטינית ומשם הגיע הבילבול. 






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.