יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

מלאכים כבני אדם


חייו של יעקב מלאים במפגשים עם מלאכים. כשיעקב יוצא מארץ ישראל לחרן הוא רואה סולם שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. מלאך נגלה אליו ליד הבאר כשהוא צריך לברוח מבית לבן, ומחנות של מלאכים הוא פוגש בחזרתו לארץ. אך זה לא מסתיים שם. ליעקב יש גם מפגשים פרסונליים עם מלאכים. הוא שולח מלאכים עם מתנות אל עשיו אחיו, והוא אפילו נאבק עם מלאך וגם יכול לו. לא פלא שבסוף החומש, בברכתו לאפרים ומנשה, יעקב יברך בשם 'המלאך הגואל אותי מכל רע'...

וכמובן - "אלה תולדות יעקב יוסף", מה שקרה ליעקב קרה ליוסף (רש"י על אתר). בפרשתנו יוסף הולך אל אחיו במצות אביו. הוא תועה בשדה ואיש מראה לו את הדרך. האבן עזרא שדורך בדרך הפשט מלמד שמדובר באיש כפשוטו. אך רש"י בפירושו מביא מדרש חז"ל שהמילה איש רומזת למלאך גבריאל. דומה שיש כאן מחלוקת, אך באמת אולי אפשר לומר דבר עמוק יותר.

התורה מלמדת שהארץ מתפקדת לפי מצבו הרוחני של עם ישראל, אם הם טובים הגשם יורד בעיתו והארץ נותנת יבולה, אם לא הארץ עלולה להקיא. המקובלים מלמדים אותנו יותר מזה - השכינה שורה רק בארץ ישראל ובה ההשגחה האלוקית גדולה יותר. רבי נחמן מרחיב ואומר שארץ ישראל היא ארץ הניסים והטבע בה הוא עליון יותר. מלאך הוא שליח ה'. אלו הקדמות חשובות כדי להבין את העניין לעומקו.

בארץ ישראל רואים מלאכים. אך עם תחילת הירידה למצרים אנו מתחילים לראות יותר ויותר אנשים שנמצאים בזמן הנכון ובמקום הנכון. אשת פוטיפר מזכירה ליוסף את אביו וגורמת לו ללמוד ענווה בבית האסורים. שר המשקים ושר האופים הם אנשים שמזכירים ליוסף שמצבו של אדם עשוי להשתנות במהירות מן הקצה אל הקצה. שר המשקים גם משמש תפקיד מפתח ביציאתו של יוסף מבית הכלא ובעלייתו לגדולה. הגורם הממצע הוא אותו אדם פלאי, איש – מלאך שיוסף פוגש בדרך. במפגש רגיל ובעצתו הסתמית הוא מביא לכך שיוסף נמכר לעבד, ישראל יורדים למצרים והכל למען הקים ה' את בריתו לאברהם.

התורה מלמדת אותנו כאן שיעור חשוב. אנו נפגשים עם בני אדם אך לעיתים קרובות הקב"ה מדבר איתנו דרך המפגשים הללו. עד שעינינו יזכו לראות מלאכים והשגחה יותר ויותר גלויה, כך היא הדרך.

כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו יותר מפעם ביום - מהי השליחות שעליי למלא בסיטואציה בה אני נמצא. בין אם זו סיטואציה שהייתי שותף בתכנונה ובין אם זו כזו שנקלעתי אליה בתכנון שמיימי בלעדי - איך אהיה מלאך (שליח) באותו מקום.

קהילת מחזיקי תורה נוסדה על עניין השליחות, ה'מלאכות' (להיות מלאך). רבנו ניסים בכר היה איש שראה עצמו מלאך שליח כל ימיו להיות לעזר לאחיו בגשמיות וברוחניות. כך הוא עלה לארץ ופתח את מרכז התורה במפואר בארץ הקודש. כך הוא גידל דורות שאמונים על להיות אנשים מלאכים – שליחים של הקב"ה ושל הפצת חום של תורה ויהדות.

זכיתי גם אני להיות לכמה שנים ממעבירי הלפיד ועתה זוכה לכך ידידי הרב רועי בן טולילה שליט"א. אאחל לקהילה כולה הצלחה עצומה ולהמשיך להיות מלאכים כבני אדם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.