הביטוי 'למך' השתמר בעם ישראל כתיאור לאדם שלומיאל, ביש גדא, חסר אחריות ובכללות הטיפוס
ה'לא יוצלח' האולטימטיבי. מהו מקור הביטוי?
מקובל לחשוב שהביטוי לקוח מסיפורו של למך בן
מתושאל מפרשת השבוע. לאחר שהרג את אחיו ברחמי שמיים נתקלל קין בגלות אשר במקום
מיתה עומדת. קין הוסיף להוליד בנים ובנות ואף בנה עיר על שם בנו חנוך. לחנוך נולד
נכד ששמו מתושאל ומתושאל הוליד את למך. למך נשא את עדה וצילה ונולדו להם שלשה בנים
– יבל, יובל ותובל קין. כל אחד מבניו היה 'תכשיט' מיוחד, יבל היה ראשון יושבי
האוהל וטיפוח המקנה, יובל היה ראשון המנגנים וממציא הכינור והעוגב ואילו תובל קין
היה ראשון חרשי הברזל ויוצרי הנשק. התורה ממשיכה ומספרת שלמך התוודה והצטער בפני
נשותיו על הריגת איש וילד. במה מדובר? רש"י מביא בשם המדרש כי פעם הלך למך (שהיה
עיוור) עם בנו תובל קין לציד חיות בשדה . תובל קין ראה בשדה את קין (סב סבו) התבלבל
וחשב שהוא חיה, ולכן אמר לאביו למך למשוך בקשת וכך מצא קין את מותו. כשלמך הבין
שהרג את קין הוא ספק את כפיו בתנועה אלימה והיכה את בנו תובל קין למוות – 'כי איש
הרגתי לפצעי' – קין, 'וילד לחבורתי' – תובל קין. אכן מעשה שלומאלי ביותר.
אך כשהרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב שמע על
כך הוא אמר פירוש חדשני משלו. לא יוצלח איננו אדם שלעיתים לא מצליח שלא באשמתו. על
אדם כזה אין ללגלג כי אם לרחם. אין גם סיבה להזהיר שלא להיות כמוהו – 'אל תהיה
למך' - שכן אין הדבר תלוי בבחירתו. ולכן
הפנה הרב שפירא את האצבע ללמך אחר, גם הוא מפרשתנו. למך בנו של מתושלח
ואביו של נח הצדיק.
מרתק לגלות שבשתי השושלות האנושיות הראשונות של
קין ושל שת (בנם השלישי של אדם וחוה) ישנה הקבלה מסוימת בשמות. בשתי השושלות יש
בנים בשמות חנוך ולמך, אצל קין יש בנים בשם מחויאל ומתושאל ואצל שת כנגדם מהללאל
ומתושלח. לכן כדאי לשים לב ולא להתבלבל בין למך ממשפחת קין ללמך ממשפחת שת.
על למך ממשפחת מתושלח לא מסופר הרבה. אולי זה
מפני שאביו ובנו העמידו אותו קצת בצל. מתושלח האיש שחי הכי הרבה שנים, 969 במספר,
יותר ממספר שנות חייו של אדם הראשון עצמו. במדרש הוא מוזכר כצדיק גדול עד שבגללו המבול נדחה עוד שבעה ימים שאר לאחר פטירתו שלא יהיה בצער. במאמר מוסגר - לפני כמה זמן למדתי שאצל
אחינו האתיופים נשתמרה ברכה קדומה. אם ברוב עם ישראל מברכים ליום ההולדת באורך
ימים 'עד מאה ועשרים שנה', אצל אחינו יוצאי אתיופיה מברכים – שתזכה לחיות כימי
מתושלח... על אביו של למך אם כן יש אנקדוטה מתוקה והוא היה יחידני.
בנו של למך היה נוח שהיה צדיק, נביא, ובפועל מצילה
של האנושות והבונה שלה מחדש. בעצם כל מה שכתוב על למך בן מתושלח הוא שכאשר ראה את
בנו הוא קרא לו בשם – "ויקרא את שמו נח לאמור זה ינחמנו ממעשינו ומעיצבון
ידינו מן האדמה אשר אררה ה' ". מה אם כן הבעיה באותו למך עד שאלפי שנים אחרי
פטירתו אנו משתדלים להמנע מלהיות דומים לו?
וכך אמר ר' אברום שפירא – 'דרך ה'למכים' לפטור
עצמם מן החובות שלהם ולהטיל אותם על אחרים באומרם: בני כבר יהיה טוב יותר. אבל אתה
– מה איתך? למה אתה למך בעצמך לא מתקן את העולם? לא! למך זורק את זה על בנו – הוא ינחמנו,
הוא ולא אני'. (אמרי שפר עמ' סב).
נמצינו למדים: מי שעושה בעצמו, לוקח אחריות
ומשתדל אף אם לא הצליח הוא המוצלח. ומי שנמנע מעשיה ותולה הכל באחרים שיעשו עבורו
הוא למך.
יפה ומלוטש מכל צד ופינה השגה מדהימה להפליא, חזק ואמץ.
השבמחק