סדר חינוך בית הכנסת

 

שסידר רבנו יוסף חיים בקונטרס "בית תפילה" (רב פעלים סוף חלק ג)

יעמדו כל־הקהל והבונה את בית־הכנסת על רגליהם, ויקרא הבונה את בית־ הכנסת הסדר הזה בקול נעים;

שמות פרק כה

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה יאהדונהי אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר֙ אֶל־בּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ויִקְחוּ־לִ֖י תּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כּuל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תּרֽוּמָתִֽי: וזֹאת֙ הַתּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת: וּתְכֵ֧לֶת ואַרְגָּמָ֛ן ותוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י ושֵׁ֥שׁ ועִזִּֽים: ועֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מאuדָּמִ֛ים ועֹרֹ֥ת תּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים: שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בּשָׂמִים֙ לשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה ולִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים: אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם ואַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפֹ֖ד ולַחֹֽשֶׁן: ועָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ ושָֽׁכַנְתִּ֖י בּתוֹכָֽם: כּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֽוֹתךָ֔ ֚אֵת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן ואֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כּuל־כֵּלָ֑יו וכֵ֖ן תַּֽעֲשֽׂוּ:

במדבר פרק כד

מַה־טֹּ֥בוּ אֹֽהָלֶ֖יךָ יַֽעֲקֹ֑ב מִשְׁכּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל: כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּֽאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה יאהדונהי כַּֽאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־ מָֽיִם: יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ מִדָּ֣ליָ֔ו וזַרְע֖וֹ בּמַ֣יִם רַבִּ֑ים ויָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ ותִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ:

בראשית פרק מט

בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָֽעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר: וַֽיְמָֽררֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטמֻ֖הוּ בַּֽעֲלֵ֥י חִצִּֽים: וַתֵּ֤שֶׁב בּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַֽעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל: מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ ויַעְזרֶ֗ך ואֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִֽיבָ֣רכֶ֔ך בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֨יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם: בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽברוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּֽאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ לרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקuדְקֹ֖ד נזִ֥יר אֶחָֽיו:

דברים פרק לג

וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה יאהדונהי אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֨יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת: וּמִמֶּ֖גֶד תּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ ירָחִֽים: וּמֵרֹ֖אשׁ הַררֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם: וּמִמֶּ֗גֶד ֚אֶֽרֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹֽׁכנִ֖י סנֶ֑ה תָּב֨וֹאתָה֙ לרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקuדְקֹ֖ד נזִ֥יר אֶחָֽיו: בּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וקַרְנֵ֤י ראֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים ינַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ והֵם֙ רִבב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם והֵ֖ם אַלְפֵ֥י מנַשֶּֽׁה:

תהלים פרק ל

מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לדָוִֽד: אֲרֽוֹמִמְךָ֣ יְהֹוָֽה יאהדונהי כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי, ולֹֽא־ שִׂמַּ֖חְתָּ אֹֽיבַ֣י לִֽי: יְהֹוָ֥ה יאהדונהי אֱלֹהָ֑י, שִׁוַּ֥עְתִּי אֵלֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי: יְֽהֹוָ֗ה יאהדונהי הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־ שׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י,חִיִּיתַ֗נִי מִיָּֽרדִי־בֽוֹר: זַמּר֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה יאהדונהי חֲסִידָ֑יו,והוֹד֗וּ לזֵ֣כֶר קuדְשֽׁוֹ: כִּ֤י רֶ֨גַע| בּאַפּוֹ֘ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ, בָּעֶֽרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי ולַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה: וַֽאֲנִֽי אָמַ֣רְתִּי בשַׁלְוִ֑י, בַּל־ אֶמּ֥וֹט לעוֹלָֽם: יְֽהֹוָ֗ה יאהדונהי בִּרְצֽוֹנךָ֘ הֶֽעֱמַ֪דְתָּה לֽהַררִ֫י עֹ֥ז, הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל: אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה יאהדונהי אֶקְרָ֑א, ואֶל־֜אֲדֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן: מַה־בֶּ֥צַע בּדָמִי֘ [הדל"ת בשוא נח] בּרִדְ֯תִּ֪י אֶ֫ל שָׁ֥חַת, הֲיֽוֹדךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ: שׁמַע־ יְהֹוָ֥ה יאהדונהי וחונֵּ֑נִי, יְהֹוָ֗ה יאהדונהי הְֶֽיֵה־עֹזֵ֥ר לִֽי: הָפַ֣כְתָּ מִסְפּדִי֘ למָח֪וֹל לִ֥י, פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתּאַזּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה: למַ֤עַן| יזַמֶּרְךָ֣ כָבֽוֹד ולֹ֣א יִדֹּ֑ם, יְהֹוָ֥ה יאהדונהי אֱלֹהַ֗י לעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽך:

תהלים פרק קלב

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת, זכוֹר־יְהֹוָ֥ה יאהדונהי לדָוִ֑ד אֵ֗ת כּל־עֻנּוֹתֽוֹ: אֲשֶׁ֣ר ֖נִשְׁבַּֽע לַֽיהֹוָ֑ה יאהדונהי, ֜נָדַ֗ר לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב: אִם־֖אָבֹֽא בּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י, אִם־֜אֶֽעֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יצוּעָֽי: אִם־אֶתֵּ֣ן שׁנַ֣ת לעֵינָ֑י, לֽעַפְעַפַּ֥י תּנוּמָֽה: עַד־אֶמְצָ֣א מָקֽוֹם לַֽיהֹוָ֑ה יאהדונהי, ֜מִשְׁכָּנ֗וֹת לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב: הִנֵּֽה־ שׁמַעֲנ֥וּהָ באֶפְרָ֑תָה, מצָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר: נָב֥וֹאָה למִשְׁכּנוֹתָ֑יו, ֜נִשְׁתַּֽחֲוֶ֗ה לַֽהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו: [מלרע] ֯קוּמָ֣ה ֖יְהֹוָֽה יאהדונהי לִמְנֽוּחָתֶ֑ךָ, אַתָּ֗ה וַֽאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ: כֹּֽהֲנֶ֥יךָ יִלְבּשׁוּ־צֶ֑דֶק, וַֽחֲסִידֶ֥יךָ ירַנֵּֽנוּ: בַּֽעֲבֽוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ, אַל־֜תָּשֵׁ֗ב פּנֵ֣י משִׁיחֶֽךָ: נִשְׁבַּֽע־יְהֹוָ֨ה יאהדונהי| לדָוִ֡ד אֱמֶת֘, לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה, מִפּרִ֥י בִטְנךָ֑ ֜אָשִׁ֗ית לכִסֵּא־ לָֽךְ: אִֽם־יִשְׁמר֬וּ בָנֶ֨יךָ| בּרִיתִי֘, ועֵֽדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מּדֵ֥ם, גַּם־בּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵֽשׁב֗וּ לכִסֵּא־ לָֽךְ: כִּֽי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה יאהדונהי בּצִיּ֑וֹן, אִוָּ֗הּ למוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: זֹאת־מנֽוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד, פֹּֽה־֜אֵשֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ: ֖צֵידָֽהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ, ֜אֶבְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַ לָֽחֶם: ֖וֽכֹהֲנֶֽיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע, וַֽחֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן ירַנֵּֽנוּ: שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לדָוִ֑ד, עָרַ֥כְתִּי ֜נֵ֗ר לִמְשִׁיחִֽי: אֽוֹיבָֽיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת, ועָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ:

וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה יאהדונהי לעֵינֵ֖י כּuל־ הַקָּהָ֑ל, וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ, מֵֽעוֹלָ֖ם ועַד־עוֹלָֽם: לךָ֣ ֠יְהֹוָה יאהדונהי הַגּדֻלָּ֨ה והַגּבוּרָ֤ה והַתִּפְאֶ֨רֶת֙ והַנֵּ֣צַח והַה֔וֹד, כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ, לךָ֤ יְהֹוָה יאהדונהי הַמַּמְלָכָ֔ה, והַמִּתְנַשֵּׂ֖א לכֹ֥ל| לרֹֽאשׁ: והָעֹ֤שֶׁר והַכָּבוֹד֙ מִלּפָנֶ֔יךָ ואַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל, וּבְיָֽדךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה, וּבְיָ֣דךָ֔ לגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל: ועַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ, וּֽמְהַללִ֖ים לשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ: וכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ להִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את, כִּֽי־מִמּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּֽדךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ: כִּֽי־גֵרִ֨ים אֲנַ֧חְנוּ לפָנֶ֛יךָ ותֽוֹשָׁבִ֖ים כּכuל־ אֲבֹתֵ֑ינוּ, כַּצֵּ֧ל| יָמֵ֛ינוּ עַל־הָאָ֖רֶץ ואֵ֥ין מִקְוֶֽה: יְהֹוָ֣ה יאהדונהי אֱלֹהֵ֔ינוּ, כֹּ֣ל הֶֽהָמ֤וֹן הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֲכִינֹ֔נוּ לִבְנֽוֹת־לךָ֥ בַ֖יִת לשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ, מִיָּֽדךָ֥ ה֖וּא וּלְךָ֥ הַכֹּֽל: ויָדַ֣עְתִּי אֱלֹהַ֔י כִּ֤י אַתָּה֙ בֹּחֵ֣ן לֵבָ֔ב וּמֵֽישָׁרִ֖ים תִּרְצֶ֑ה, אֲנִ֗י בּיֹ֤שֶׁר לבָבִי֙ הִתְנַדַּ֣בְתִּי כuל־אֵ֔לֶּה, ועַתָּ֗ה עַמּךָ֙ הַנִּמְצאוּ־פֹ֔ה רָאִ֥יתִי בשִׂמְחָ֖ה להִֽתְנַדֶּב־לָֽךְ: יְהֹוָ֗ה יאהדונהי ֠אֱלֹהֵ֠י אַבְרָהָ֞ם יִצְחָ֤ק ויִשְׂרָאֵל֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ, שׁuמְרָה־זֹּ֣את לעוֹלָ֔ם ליֵ֥צֶר מַחְשׁב֖וֹת לבַ֣ב עַמֶּ֑ךָ, והָכֵ֥ן לבָבָ֖ם אֵלֶֽיךָ:

אחר־כך, בונה בית הכנסת או נציג הציבור שבונים את בית הכנסת לוקח בידו פרי או לובש בגד חדש ואומר:

(ישעיה ס"א מ"א) שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה יאהדונהי תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י, כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֨נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מעִ֥יל צדָקָ֖ה יעָטָ֑נִי, כֶּֽחָתָן֙ יכַהֵ֣ן פּאֵ֔ר וכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ: (אסתר ח' ט"ו) וּמuרְדּכַ֞י יָצָ֣א| מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַֽעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גּדוֹלָ֔ה, ותַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ ואַרְגָּמָ֑ן, והָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָֽהֲלָ֖ה ושָׂמֵֽחָה:

ואח"כ יאמרו הקהל פסוקים "ליהודים" וכו',

לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר: (שם ט"ז)

הבונה או נציג הבית הציבור חוזר אחריהם ואומר:

לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר:

 

ויברך "שהחיינו" על המלבוש או על הפרי חדש, ויכוין בברכת "שהחיינו" גם על מצות בית הכנסת החדש [ואם כמה בנו מכוון להוציאם בברכה זו]

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה  אֱלֹהֵֽינוּ  מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וקִיּמָֽנוּ, והִגִּיעָֽנוּ לַזּמַן הַזֶּה.

ואחר־כך אומר בקשה זו בקול רם;

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ עַל אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּֽנוּ בּמִצְו‍ֹתֶֽיךָ, וּבָחַֽרְתָּ בָּֽנוּ מִכּuל־ הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ ורָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וּבְרֹב טוּבךָ וּבְגֹֽדֶל חַסְדּךָ הִבְטַחְתָּֽנוּ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ; ועָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ, ושָֽׁכַנְתִּ֖י בּתוֹכָֽם: וַתִּתֵּן כֹּֽחַ לַאֲבוֹתֵֽינוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכַּן וגַם לִבְנוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בּעִיר קָדְשׁךָ אֲשֶׁר בָּחַֽרְתָּ בָּהּ. וַהֲגַם כִּי חָטָֽאנוּ וחָרַב בֵּית־מִקְדָּשֵֽׁנוּ וגָלִֽינוּ מֵאַרְצֵֽנוּ — לֹא עָזַבְתָּֽנוּ, ולֹא נטַשְׁתָּֽנוּ, ולֹא נטַּלְתָּֽנוּ, ולֹא מאַסְתָּֽנוּ. ואַתָּה אָמַֽרְתָּ לִיחֶזְקֵאל נבִיאָךְ; לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וכִ֥י הֲפִֽיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת, וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ למִקְדָּ֣שׁ מעַ֔ט בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם: ונֶאֱמַר עַל־ידֵי ישַׁעְיָה נבִיאָךְ; וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קָדְשִׁ֗י ושִׂמַּחְתִּים֙ בּבֵ֣ית תּפִלָּתִ֔י, עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וזִבְחֵיהֶ֛ם לרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבּחִ֑י, כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־ תּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לכuל־הָעַמִּֽים:

בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ, מֵֽעוֹלָ֖ם ועַד־עוֹלָֽם: לךָ֣ ֠יְהֹוָה יאהדונהי הַגּדֻלָּ֨ה והַגּבוּרָ֤ה והַתִּפְאֶ֨רֶת֙ והַנֵּ֣צַח והַה֔וֹד, כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ, לךָ֤ יְהֹוָה יאהדונהי הַמַּמְלָכָ֔ה, והַמִּתְנַשֵּׂ֖א לכֹ֥ל| לרֹֽאשׁ: והָעֹ֤שֶׁר והַכָּבוֹד֙ מִלּפָנֶ֔יךָ ואַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל, וּבְיָֽדךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה, וּבְיָ֣דךָ֔ לגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל: ועַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ, וּֽמְהַללִ֖ים לשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ: אוֹדֶה וַאֲבָרֵךְ שִׁמְךָ יְהֹוָה יאהדונהי שֶׁהֶחֱיִיתָֽנִי וקִיַּמְתָּֽנִי וַעֲזַרְתָּֽנִי בּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים לִקְנוֹת ולִבְנוֹת בֵּית־הַכּנֶֽסֶת הַזֹּאת לשֵׁם קָדְשׁךָ, מִיָּֽדךָֽ הוּא וּלְךָ הַכֹּל. אָֽנָּֽא יְהֹוָה יאהדונהי, קַיֶּם־בָּֽנוּ בּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים תּפִלַּת עַבְדָּךְ מֹשֶׁה נבִיאָךְ, וּתְפִלַּת דָּוִד עַבְדָּךְ, כַּכָּתוּב; וִיהִ֤י| נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ, וּמַֽעֲשֵׂ֣ה ֖יָדֵֽינוּ כּֽוֹננָ֥ה עָלֵ֑ינוּ, וּֽמַעֲשֵׂ֥ה ֜יָדֵ֗ינוּ כּֽוֹננֵֽהוּ: ואַתָּה בּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים תַּשְׁרֶה שׁכִינָֽתךָֽ בּבֵית הַתּפִלָּה הַזֶּה אֲשֶׁר קָנִֽיתִי וּבָנִֽיתִי לִשְׁמֶֽךָ. שׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ, אָב הָרַחֲמָן, חוּס וחuנֵּֽנוּ וַחֲמֹל ורַחֵם עָלֵֽינוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תּפִלּוֹת ותַחֲנוּנִים אַֽתָּה. בָּרוּךְ שׁוֹמֵֽעַ תּפִלָּה.

ואח"כ יביאו פרי העץ או מיני מתיקה ומיני בשמים ויברכו הקהל ויאמרו פזמונים לכבוד ה' ברוך הוא

אָֽנָּֽא אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן — רַחֵֽם עָלֵֽינוּ. טוֹב וּמֵטִיב — הִדָּֽרֶשׁ לָֽנוּ. שׁוּבָֽה עָלֵֽינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רצוֹנֶֽךָ. בּנֵה בֵיתךָ כּבַתּחִלָּה, כּוֹנֵן בֵּית־מִקְדָּֽשׁךָֽ עַל מכוֹנוֹ, הַרְאֵֽנוּ בּבִנְיָנוֹ, שַׂמּחֵֽנוּ בּתִקּוּנוֹ, והָשֵׁב שׁכִינָֽתךָֽ לתוֹכוֹ. והָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לדוּכָנָם לשִׁירָם וּלְזִמְרָם, והָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, ושָׁם נַעֲלֶה ונֵרָאֶה ונִשְׁתַּחֲוֶה לפָנֶֽיךָ בּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רגָלֵֽינוּ בּכuל־שָׁנָה ושָׁנָה, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה; שָׁל֣וֹשׁ פּעָמִ֣ים| בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֨ה כuל־ זכֽוּרךָ֜ אֶת־פּנֵ֣י| יְהֹוָ֣ה יאהדונהי אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר, בּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת, ולֹ֧א יֵֽרָאֶ֛ה אֶת־פּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה יאהדונהי, (יַפְסִיק מְעַט) רֵיקָֽם: אִ֖ישׁ כּמַתּנַ֣ת יָד֑וֹ, כּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה יאהדונהי אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ:

ויאמרו  קדיש "על ישראל"

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (כריעה). אמן (אמת). בְּעָֽלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ (כריעה). אמן (כן יהי רצון). בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן (כריעה). אמן (כן יהי רצון). יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא (כריעה)  מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (כריעה). אמן (אמת). לְעֵילָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן (כריעה). אמן (אמת).

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל־תַּלְמִידֵי    תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָֽסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל־אֲתָר וַאֲתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קְָדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן (כן יהי רצון).

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן (כן יהי רצון).

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן (כן יהי רצון).

 

ואחר כך יביאו פרי עץ ומיני מתיקה ומיני בשמים, ויברכו הקהל כל אחד ואחד עליהם ויאמרו פזמונים.

 

פזמון וזה לכבוד בית־הכנסת:

סימן: מנשה מאיר חזק.  לחן: אעברה נא ואראה אדמת קודש טבריה

זֶה מִזְבֵּחַ הָעוֹלָה, וְזֶה מְקוֹם תְּפִלָּה.

מִקְדָּשׁ מְעַט הוּא נִקְרָא, בֵּית אֱלֹהִים הַנּוֹרָא.

לַיְּהוּדִים הוּא אוֹרָה, בִּירָה הַמְּהֻלָּלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

נָוֶה יָפֶה וְנָעִים, בּוֹ תְּפִלּוֹת קְבוּעִים.

כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים, שָׁם צְדָקָה וּתְהִלָּה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

שְׂפַת אֱמֶת פְּתוּחָה, עַרְבִית שַׁחְרִית וּמִנְחָה.

לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה וּשְׁבָחָה, לִפְנֵי חַי אֵין לוֹ תִּכְלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

הַדְרַת מֶלֶךְ בְּרֹב עָם, יַקְשִׁיב אֵל לְקוֹל שַׁוְעָם.

וְשִׂיחַת אִמְרֵי נֹעַם, פֹּה הִיא עוֹלָה לְמַעְלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

מָקוֹם זֶה הוּא מְקֻדָּשׁ, לְשֵׁם אֵל חַי מְחֻדָּשׁ.

גַּם לַתּוֹרָה יִתְקַדַּשׁ, קְדֻשָּׁתוֹ כְּפוּלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

אוֹר יְקָרוֹת זוֹרֵחַ, בְּבַיִת זֶה צוֹמֵחַ.

בְּהֶגְיוֹן לֵב וְשִׂיחַ, פֹּה נִקְהָלָה קְהִלָּה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, זֶה הוּא בֵּית מִשְׁמְרוֹתָם.

בּוֹ עוֹרְכִים תְּפִלּוֹתָם, בְּתוֹךְ אַרְצוֹת הַגּוֹלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

רְצֵה נוֹרָא וְאָיֹם, תְּפִלּוֹת עַמָּךְ יוֹם יוֹם.

וְשִׂימָה לָהֶם פִּדְיוֹם, קָרֶב־נָא קֵץ גְּאֻלָּה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'

חָזָק שְׁמַע קוֹלֵנוּ, וּרְצֵה אֶת הֶגְיוֹנֵנוּ.

וּמַהֵר הַעֲלֵנוּ, לְעִיר אֱלֹהִים סֶלָה. זֶה מִזְבֵּחַ וְכוּ'